HE 
EN 
ניווט מהיר
על המצוות תפילין וטלית
מצוות התפילין ומצוות הציצית (טלית), הן שתי מצוות נפרדות לחלוטין ובאופן עקרוני, אין קשר ביניהן. אז מה בכל הזאת הקשר של תפילין וטלית?
המצווה להתעטף בטלית, נהוגה בכל יום כולל שבתות וחגים, ועניינה כפי שכתוב בתורה: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם … לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם". (במדבר פרק טו לט-מ). כלומר, הלבוש המיוחד, הציציות בכנף הבגד נועדו להזכיר לאדם במשך היום, את המחויבות שלו בקיום מצוות ושיזהר שלא יתפתה אחרי עיניו וליבו.
מצוות הנחת התפילין מתקיימת רק בימות החול ואינה נעשית בשבתות ובחגים.
למצוות הנחת תפילין יש מטרה אחרת: אלה המניחים תפילין, מעידים על אמונתם בקב"ה ובהתערבותו בבריאת העולם ובהיסטוריה של עם ישראל.
הפרשיות (קלפים) המונחות בתוך התפילין, מספרות על יציאת מצרים ועל הניסים שנעשו שם, והנחת התפילין היא למעשה הכרה ועדות על כך, וכן על הסכמתנו לקבל על עצמנו עבודת ה', שהיא פועל יוצא של יציאת מצרים. לפיכך, נוהגים לומר לפני הנחת התפילין: "…שֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת. שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה. וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוַת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ. שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ".
אנו מחוייבים בכל המצוות, תפילין וטלית ביניהן, רק בהגיענו לגיל מצוות (13), אולם אנו מחנכים לקיום מצוות כבר מגיל מוקדם, וכשילד מבין ויכול לשמור על נקיון הטלית, אנו מלבישים אותו ב"טלית קטן", שהיא בעצם ציצית המונחת מתחת לבגדים.
לעומת הנחת טלית, במצוות הנחת התפילין זה שונה, מכיוון שבתוך התפילין יש את הפרשיות מהתורה ומאחר וקדושתן מרובה, ואין מניחים אותם לפני גיל "בר מצווה".
טלית ותפילין – מתי מתחילים להתטעף בטלית?
כשמדובר על טלית ותפילין, יש עדות שבהן המנהג להתעטף בטלית גדולה, כבר מגיל מצוות (ולפעמים אפילו עוד לפני כן), ויש כאלה הדוחים זאת עד למועד החתונה. טעם המנהג השני (רק בחתונה) הוא על פי הכתוב בספר דברים: "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ. כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה…" (דברים פרק כב יב-יג), אולם, כאמור אין קשר מחייב בין שתי המצוות.
לכן, אדם המניח תפילין (באמצעות קשר תפילין של ראש של יד) ללא טלית, מקיים באופן מלא את מצוות התפילין. ולא רק שהדבר אינו חמור, אלא, שהוא מקיים את המצווה בשלמות.
