דברים שרציתם לדעת על הנחת תפילין והתביישתם לשאול

על זמני הנחת תפילין, תפילות ועוד

זמני הנחת התפילין צומצמו והמנהג הנפוץ בדורות האחרונים הוא להניח תפילין בתפילת שחרית בלבד. עם זאת, ישנן קהילות הנוהגות להניח ולהסתובב עם התפילין על ידם וראשם במשך כל היום. לדוגמא: "קהילת זילברמן" ו"קהילת תורת החיים".

בלילה ובשבת

לפי ההלכה הנהוגה כיום, זמני הנחת התפילין המותרים, הם במשך כל שעות היום  ואין מניחים תפילין בלילה. בנוסף, אין מניחים תפילין בשבת ובחג, מפני שהתפילין והמועדים הם אות בין הקב"ה לעם ישראל ולכן, מי שמניח תפילין בשבת, מזלזל למעשה באות של השבת, מפני שהיא לבדה מספיקה לשמש כאות בין הקב"ה לעם ישראל ואין עניין להוסיף על כך גם הנחת תפילין.

באיזה שעה מניחים תפילין?

שעת הנחת התפילין המוקדמת ביותר, היא השעה שבה יהיה מספיק אור בו יוכל לזהות אדם אותו הוא מכיר במקצת ממרחק של כ 2.5 מטר (ארבע אמות). יש הסוברים, שמותר לאדם, שאין לו אפשרות אחרת, להניח תפילין לפני זמן זה, ובתנאי שאין חשש שיירדם.

ככלל, ניתן להניח תפילין בערך כארבעים דקות לפני זריחת השמש, אפשר להתעטף בציצית ולהניח תפילין בברכה. זמני זריחת השמש מתפרסמים מידי יום בעיתונים ובערוצים הדיגיטאליים השונים.

מתי מניחים תפילין ומתי לא?

בזמן אבלות

אבלים פטורים מהנחת תפילין. לפי ההלכה, אדם השרוי באבל אינו מניח תפילין ביום הראשון של האבלות בלבד, ואילו ביום השני של האבלות הוא מניחם כרגיל. יש פוסקים החולקים במקרה בו הפטירה הייתה ביום אחד והקבורה רק למחרת. לדעת הרב עובדיה יוסף והרב יוחנן סופר,  יש להניחם במקרה שכזה ללא ברכה.

בתשעה באב

בחלק מקהילות עדות המזרח, נהוג שבתשעה באב לא מניחים תפילין עד לצהריים, ורק בתפילת מנחה של תשעה באב, שאותה נוהגים להקדים, מניחים תפילין ומתפללים בהם תפילת מנחה. יש בקהילות הספרדים שמניחים תפילין כבר בבוקר ומתפללים בהם רגיל (מנהג ירושלים) ורק חולצים אותם לפני הקינות.

בחול המועד

המנהג כיום (גם אכנזים וגם ספרדים) הוא כדעת השולחן ערוך, שאין מניחים תפילין בחול המועד. ואף הנוהגים להניח תפילין, עושים זאת בצנעה בביתם, ולאחר מכן באים לבית הכנסת ללא תפילין על מנת להתפלל עם הציבור.

בראש חודש

כיום נוהגים להסיר את התפילין, כאשר חל ראש חודש לפני תחילת תפילת המוס.  טעם המנהג על פי הקבלה, אך יש גם הסברים נוספים.

הברכות בעת הנחת תפילין

הברכות לפני ההנחה –

לפי מנהג הספרדים והתימנים, נהוג לברך ברכה אחת על תפילין של יד ושל ראש: " בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין."

מנהג רוב האשכנזים לברך על תפילין של ראש ברכה נוספת":בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין."

מחמת הספק באשר לברכה הנוספת על תפילין של ראש, נפוץ כיום המנהג לומר מיד לאחר הנחת התפילין של ראש את המילים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".