פרשיות תפילין – כיצד הן כתובות ובמה עוסק תוכנן?

התפילין בנויים משלשה "חלקים" : בתים, פרשיות ורצועות.
לב התפילין הוא הפרשיות, אף על פי שהן מוסתרות בתוך הבתים.

כיצד כתובות פרשיות תפילין ומדוע?

הפרשיות המופיעות בתפילין של יד ותפילין של ראש זהות, אלא שבתפילין של יד הן כתובות על קלף אחד, כמגילה ארוכה, ואילו בתפילין של ראש פרשיות התפילין כתובות בארבעה קלפים נפרדים. מה הסיבה לכך?

ישנם הרבה הסברים ודעות בעניין זה, אולם אחת מהן מוצאת חן בעיני במיוחד: בראש יכולות לשכון ארבע דעות ומחשבות, אולם בחיי המעשה – בידיים, צריך לאחד את הכל לכדי מערכת אחת.
על כל פנים לאור חשיבותן של הפרשיות, ברור כי מי שנאלץ להכריע בגלל תקציב, בין קניית בתי תפילין מהודרים לבין קניית פרשיות תפילין מהודרות, מומלץ לו לרכוש פרשיות מהודרות ובתים פחות מהודרים.

מה תוכנן של פרשיות התפילין?

עיון מדוקדק יגלה שבפרשיות התפילין, נמצא למעשה 3 עניינים מרכזיים:
א. סיפור לידתו של עם ישראל ביציאת מצרים, תוך כדי הדגשת הזיקה הישירה שלו לארץ ישראל – ארץ זבת חלב ודבש.
זאת בפרשיית "קדש לי כל בכור" (שמות יג, א-י)

ב. העניין השני הוא היותנו עם מיוחד, כפי שאמר ה' למשה להציג בפני פרעה בתואר:  "בני בכורי ישראל" – שמות ד', כ"ב) כלומר, שאנחנו עם סגולה וייחודי). הרעיון הזה נרמז בפרשת התפילין השנייה פרשיית "והיה כי יביאך" (שמות י"א – ט"ז), פרשייה שבה מודגש בהדגשה יתרה עניין הבכור שבישראל לעומת בכורי מצרים.

ג. קבלת עול השם ועול מצוות, כפי שמופיע בפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע"  – דברים ו' ד – ט, ודברים י"א, י"ג – כ"א,  בהתאמה.
הצד המשותף אם כן, לתפילין של עם ישראל ולתפילין של הקב"ה הוא, שלושת היסודות: "אחד" –הקב"ה, "עמך" – עם ישראל ו"בארץ" – ארץ ישראל. אפשר לחבר את השלושה בתוך המושג: הייחודיות של הקשר בין עם ישראל לקב"ה ולארץ ישראל.

כיצד מבטאים אנחנו את הדבר בפרשיות שבתפילין שלנו?

פרשת התפילין הראשונה היא, כאמור, פרשה שכותרתה "קדש לי כל בכור". המעניין הוא שלמרות הכותרת הזאת, שעניינה קידוש הבכורות לה', הנושא המודגש בפרשייה זו הוא דווקא תכלית יציאת מצרים. כלומר הכניסה לארץ ישראל, כפי שכתוב שם בפסוק ה': "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני…. ארץ זבת חלב ודבש, ועבדת את העבודה הזאת…"

ואילו בפרשת התפילין השנייה הכותרת היא "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני…", ואילו התוכן המודגש בה הוא דווקא עניין הבכורות: "והעברת כל פטר רחם לה'……וכל בכור אדם בבניך תפדה… ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים… וכל בכור בני אפדה…"

מה אפשר ללמוד מהיפוך הכותרות הזה? את הזיקה בין הנושאים: בין עם ישראל, "בני בכורי ישראל", לארץ ישראל.
בפרשת התפילין השלישית, פרשת "שמע", אנו מתוודעים אל עניין קבלת עול מלכות שמיים של עם ישראל, ובפרשה הרביעית – קבלת עול מצוות, כלומר מה שמאחד את כל הפרשיות: –  ארץ ייחודית, עם ייחודי ודרך חיים ייחודית.
אולי זו הסיבה שהתורה שבכתב, כלל אינה מציינת איך עושים תפילין וכיצד הן נראות.
התורה כנראה רצתה להדגיש, שהתפילין, עניינן הוא התוכן שבהן. המהות היא החשובה ולא הכלי.

כך כתובות פרשיות התפילין במלואן:

1. "קדש לי כל בכור"" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים א'–י'. בה נכתב: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר … וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים … שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה' … וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה."
2. "והיה כי יביאך"" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים י"א–ט"ז. בה נכתב: "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ. וְהַעֲבַרְתָּ כָל-פֶּטֶר רֶחֶם לַה' … וַיְהִי כִּי-הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד-בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל-כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם."
3. "שמע ישראל"" – ספר דברים, פרק ו', פסוקים ד'–ט'. בה נכתב: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל-לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."
4. "והיה אם שמֹע"" – ספר דברים, פרק י"א, פסוקים י"ג–כ"א. בה נכתב: "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם … וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ … הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם … וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. …"

יש לכם שאלות בנושא תפילין? קיראו על הלכות תפילין – שאלות ותשובות.