על ייצור בתי תפילין ושאר החלקים

בית התפילין עשוי כולו מיחידת עור אחת של בהמה טהורה וכשרה. לפיכך, כל בהמה, העונה על ההגדרה של טהורה וכשרה – מתאימה לעשיית בתי התפילין. מעוניינים לקנות תפילין? כדאי שתבינו מעט על ייצור בתי התפילין קודם ועל ההבדלים.

ייצור בתי התפילין

בתים העשויים מעור בהמה דקה

בעבר, בתי התפילין הנפוצים, היו עשויים מעור בהמה דקה כגון עז או כבש. הסיבה לכך היא, שבעבר לא הייתה טכנולוגיה וכלים מתקדמים, באמצעותם ניתן היה לעבד עור של בהמה גסה, כגון פרה או שור. עור של בהמה גסה אינו גמיש דיו ולפיכך יש קושי מהותי בעיבודו ללא מכשור מתאים. יתירה מזו, היו שדרשו שכל העיבוד ייעשה ביד וללא מכונות, לשם הידור גדול יותר של המצווה וברור כי ללא מכונות לא ניתן היה לעשות זאת. מצד שני, עורות של בהמה דקה, גמישים מאוד ואינם מספיק עמידים לאורך זמן, דבר הגורם להתבלותם המהירה יחסית לעומת עור בהמה גסה.

לאלה שמעוניינים, גם כיום ניתן להשיג בתי תפילין העשויים מעור בהמה דקה. אלה מתחלקים ל-2 סוגים. הראשון מוגדר כבתי תפילין פשוטים – בתים אלה נחשבים נחותים מאוד מבחינה הלכתית. לדוגמא: בבית התפילין של ראש, יש 4 מחיצות או חללים. מחיצות אלה, אינן עשויות מקלף אחד, אלא מחתיכות של קלף. תמיד עדיף שתהיה מקשה אחת של אותו עור ולא אוסף של מספר חתיכות. הסוג השני הוא בתי תפילין פשוטים-מהודרים. גם בתים אלה, נחשבים כנחותים מבחינה הלכתית ועניין ההידור שלהם מתבטא בעיקר בסוג המחיצות. בתים אלה נחותים מבחינה הלכתית, והידורם הוא רק ביחס לתפילין הפשוטים. הידורם מתבטא בכך שהמחיצות היוצרות את ארבעת החללים, עשויות מעור עבה יותר בהשוואה לבתי תפילין פשוטים.

מהלך הייצור כיום מעור בהמה גסה   

במהלך מאה השנים האחרונות, חלה התקדמות משמעותית מבחינה טכנולוגית. התקדמות אשר אפשרה ליצרני התפילין לעבור לייצור בתים העשויים מעור בהמה גסה. לרוב עשויים בתי התפילין מעור הנלקח מעורף של שור. חלק זה הוא עבה יותר וחזק יותר. תהליך עיבוד העורות הוא ארוך ומורכב והוא כולל תהליכים כימיים הכוללים השרייה ממושכת בסיד ושאר חומרים כימיים. בתום תהליך ההשרייה, מנקים את פיסות העור היטב וחותכים אותם בצורת האות T.

השלב הבא בייצור, כשהעור עדיין לח, מייצרים בגוש העור 4 בליטות אשר ישמשו בהמשך ליצירת 4 מחיצות ובינהן 4 חללים בהם יוכנסו הפרשיות. לאחר יצירת הבליטות בגודל ובמרווח הנכון, נותנים לעור לעבור תהליך של ייבוש טבעי הנמשך זמן רב, תוך כדי שמוודאים כי הבליטות יישארו בגודל הנכון ובמקומם.

בתום הייבוש, מעבירים את העור למכונות מכבש מיוחדות, המפעילות לחץ עצום על העור הקשה ליצירת מבנה ריבועי מהצד החיצוני ואילו בחלק הפנימי, מכניסים לוחות מתכת בין המחיצות בכדי שהחללים לא יסתמו. בסיום תהליך הלחיצה, אנו נשארים עם קוביית עור ובתוכה 4 חללים המופרדים באמצעות מחיצת עור דקה וכפולה.

מאוד חשוב להקפיד במהלך לחיצת הבתים שלא יווצר חור (אפילו קטן) בשום חלק של הבית. לא מסביב ולא בין המחיצות. במקרה שיש כזה חור/נקב – הרי שהתפילין פסולות לשימוש וכל העבודה שנעשתה הייתה לשווא.

על השימוש בדבק

קיימת מחלוקת האם מותר להשתמש עם דבק להצמדת החלקים זה לזה, או שמא צריך להצמידם באמצעות לחץ בלבד. החזו"א (הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ),  אינו מתיר שימוש בדבק כלל בייצור בתי תפילין. בשל מחלוקת זו קיימים כיום 3 סוגים של בתי תפילין: 1. תפילין פרודות – ללא דבק כלל. 2. תפילין עם נגיעות קלות של דבק רק בשליש התחתון של הבית, כשהרוב פתוח וללא דבק (רובו ככולו) 3. תפילין ללא מגבלת שימוש בדבק ומאמינים שאין שימוש בדבק לעיכובא.

ייצור בתי התפילין – שלב הצביעה

בתום ייצור בתי התפילין וייבוש מוחלט שלהם – צובעים את הבתים בצבע שחור המיוחד לשם כך. תהליך הצביעה נעשה בכמה מחזורי צביעה וייבוש, עד שהצבע השחור הוך להיות חלק בלתי נפרד מבתי התפילין.

חלקי בתי התפילין – 'קציצא' 'תיתורא' ו'מעברתא'

עפ"י חז"ל  – הלכה למשה מסיני היא, כי בתי התפילין יהיו מורכבים משלשה חלקים: 'קציצא' 'מעברתא' ו'תיתורא'.

ה'קציצא' היא הקובייה היושבת בראש בית התפילין. היא עושיה כמובן מעור כפי שציינו והיא חלולה מבפנים (חלל אחד לתפילין של יד ו 4 חללים לתפילין של ראש). החללים מיועדים להכנסת הפרשיות.

ה'תיתורא' היא בסיס התפילין. מרובע בצורת מלבן עליו יושבת הקציצה. המרווח בין קצה התיתורא לבין קצה הקציצא הוא כ- 1.5 ס"מ מכל כיוון. התיתורא מורכבת למעשה משני חלקים. תיתורא עליונה ותיתורא תחתונה. כאשר מרימים את התיתורא העליונה, מתרוממת איתה (בצמוד אליה) גם הקציצא וכך מתאפשרת הכנסת הפרשיות בראש וביד. לאחר הכנסת הפרשיות לתוך החללים, סוגרים את התיתורא העליונה על גבי התיתורא התחתונה ותופרים מסביב (בצורת שתי וערב) את שני חלקי התיתורא באמצעות גידים, הנלקחים גם הם מהבהמה הכשרה. גידים אלה מאוד חזקים ואינם נוטים להיקרע.

ה'מעברתא' היא החלק הנמצא בצד האחורי של ה'תיתורא'. המילה מעברתא בארמית, פירושה – גשר. הגשר, הוא למעשה המקום בו משחילים את רצועות תפילין שיהיו מחוברות לבתי התפילין באמצעות קשר ("וקשרתם"…).

ההבדל בין 'בית' של תפילין של יד ל'בית' של תפילין של ראש

לעומת בית התפילין של ראש, בו מייצרים ארבעה חללים נפרדים,  בבית התפילין של יד, מייצרים רק חלל אחד. הסיבה לכך היא פשוטה : בתפילין של ראש מכניסים 4 פרשיות הכתובות על ארבע יריעות קלף נפרדות ואילו בתפילין של יד כל הפרשיות כתובות ברצף על גבי יריעת קלף אחת.

הבדל נוסף הוא ייצור האות 'ש'  בצדי בית תפילין של ראש פעמיים. גם מצד ימין וגם מצד שמאל. בצד ימין (של המניח) ה ש' היא בעלת 3 ראשים ובצד שמאל ה ש' היא בעלת  4 ראשים. גם האות ש' מצריכה עבודה מיוחדת מאחר והיא נבנית כחלק בלתי נפרד מבית התפילין עצמו ולא כתוספת. פעולה זו נעשית באמצעות שיטה מיוחדת, הדוחקת את העור בלחץ וכך נוצר התבליט של האות.

מה הסיבה לייצור 2 אותיות ה ש' מ-2 תידי הקציצא?

מצוות הנחת תפילין נכתבה בתורה שבכתב בתמצות רב. פירוט ההלכות נמסר על המסורת על ידי חכמים מאב לבנו במשך הדורות. עשר הלכות מרכזיות בנוגע לאופן עשיית בתי התפילין והקלפים שבתוכם נמסרו למשה רבינו והן למעשה מהוות את הבסיס לכל ההלכות הקשורות בנושא. אחת מן ההלכות הללו, דנה בעניין ייצור תבליט האות ש'. להלן, מספר טעמים ורמזים מעניינים הנוגעים לעניין –

1. רמז ללוחות הברית– התבליט של האות ש' השמאלית, בעלת ארבעת הראשים, יוצר גם צורה שקועה של אות ש' רגילה. (אם תביטו אל תוך הרווחים של האות ש' הבולטת תוכלו להבחין באות ש' השקועה. זהו למעשה רמז לאותיות של לוחות הברית, שהיו חקוקות ושקועות באבן הלוח.
2. 3 אבות ו 4 אימהות– ה ש' הימנית, בעלת 3 ראשים מרמזת על שלושת האבות אברהם, יצחק ויעקב ואילו  ה ש' השמאלית, שלה יש 4 ראשים, מרמזת על ארבעת האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה.
3. שבע תכונות מידות וכוחות–  אם נצרף את שני התבליטים יחד, הרי שנקבל שבעה ראשים – אלה מרמזים על שבע המידות על פיהן מונהג העולם ע"י הקב"ה – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.
4. מספר ימי הנחת תפילין בשנה–האות ש' בגימטריה שווה 300. ו 300 זה מספר הימים בשנה שבהם אנו מניחים תפילין (להוציא שבתות וחגים, בהם אין מניחים תפילין).