בס"ד

בס"ד

מתי תפילין פסולות ומה הופך אותן לכאלה?

ניווט מהיר

אם תהיתם מתי בדיוק תפילין פסולות, המאמר הבא הוא עבורכם. בתי התפילין צריכים להיות שחורים, ויש הטוענים שזו הלכה למשה מסיני, אולם אין הלכה כדבריהם. ובכל זאת, טוב לעשות את עור הבתים בצבע שחור וכך מנהג ישראל. כמו כן, טוב שאת עבודת ההשחרה יבצע יהודי (לשמן של התפילין) ולא גוי. אולם, אם בדיעבד השחיר את התפילין גוי – כשר.

תפילין פסולות

בעת ייצור תפילין, רצועות התפילין צריך שיהיו גם הן שחורות (לכל הפחות בצידן העליון). יש להקפיד לצבוע את רצועות התפילין בצבע המוגדר כצבע כשר / מותר לאכילה. חל איסור לצבוע את הרצועות בצבע שנעשה מדבר שאינו כשר. וטוב שגם בתי התפילין יצבעו בצבע שהוכן מדבר כשר. ובדיעבד, אם משחם תחילה במשחת נעלים, אין צריך לחזור ולמושחן בדיו.

יש סופרים שנוהגים לקחת עורות ישנים, ולחבר עורות אלה לעור התיתורא, ואינם מדקדקים שעורות אלו יהיו עשויים מעור בהמה טהורה דוקא. נראה שבדיעבד אין לפסול תפילין אלו, משום שאין הדבר הכרחי לכשרות התפילין.

על ריבועים וצלעות שוות

תפילין של יד ושל ראש צריך שיהיו מרובעות, גם בתפר שלהן וגם באלכסונן. חשוב שיהיה ריבוען שווה (צלעות שוות), כדי שיהיה להם אותו אלכסון. וצריך לרבע מקום מושבן וגם את הבתים. אם נעשו מרובעות ולאחר זמן התקלקל ריבוען כתוצאה מזיעה או תנועה ממושכת, מרבית הפוסקים קובעים שיש לתקן ולרבעם.

תפילין שהיו מרובעות כהלכה בתחלתן, ולאחר פרק זמן, נשחקו מעט זויות הבתים עקב שפשוף העור בבגד, יש אומרים שכיון שריבוען עדיין קיים ורק החוד ירד מזויות הבתים, לא נחשב כאילו נתקלקל ריבוען, כל זמן שאין נראה בעין שנתקלקל הרבה.
עם זאת, בוודאי שנכון יותר שיהיה הריבוע שלם בין בעור הבתים עצמם תמיד.

אם נתקלף קצת מהצבע השחור שלהן, ועל ידי כך נראה כאילו נעשו שלא בריבוע, אין שום חשש בזה, כיוון שגוף הבית הוא מרובע, והצבע השחור אינו מעכב. אם הריבוע שלהם נשתפשף ונעשה כצרת עיגול, ואין ריבועו ניכר היטב בעין, אסור לברך עליהן. אבל אם נשתפשף מעט וניכר עדיין הריבוע, מותר לברך עליהן.

מקור התפילין

תפילין שהובאו בעבר מערי בבל, וניכר לעין שאינם מרובעים כהלכה, אין להניח תפילין אלה ולא לברך עליהן.
היות שכאן בארץ ישראל יש סופרים ואומנים מומחים, ועושים תפילין במומחיות רבה כהלכה, אסור לקנות תפילין המובאים מערי בבל (עיראק).

החריצים מסביב לתיתורא, אינם פוגמים במבנה ריבוע התיתורא. יש כאלה שמעבירים את חוטי הגידים בתוך התיתורא, ויש כאלה שעושים זאת מעל לתיתורא וממשיכים אותם לתוך הנקבים של של התיתורא, ויש גם מנהגים אחרים. כל אחד יכול להמשיך לעשות זאת כמנהגו.

בעשיית האות ש', יש כאלה שעושים עם תגין, ויש כאלה שעושים בלי תגין. שניהם כשרים.

עור הבהמה

עור הבתים והמעברתא של התפילין של ראש ושל יד, צריכים להיות עשויים מעור בהמה חיה ועוף טהורים בלבד, אפילו אם מדובר בנבילה או טריפה שלהם. העור צריך שיהיה מעובד לשמו כל זמן שאפשר. יש הטוענים כי העור של המעברתא של התפילין של ראש ושל יד, אינו מצריך עיבוד לשמו, ואף אינו צריך עיבוד כלל. יש הנוהגים לקחת עבור העור של המעברתא עור יבש, מרככים אותו, ועושים ממנו את המעברתא. לדעתם, גם אם העור יהיה מעובד אין צריך שיהיה לשמה.
יש החולקים על כך ומצריכים שכן יהיה עיבוד לשמה.

יש סופרים הנוהגים להקפיד לכרוך את פרשיות התפילין (לפני הנחתם בבתים), בקלף כשר קטן, אך אין זה מן הדין ואין חובה הלכתית לעשות זאת. אם כרכו הפרשיות בקלף שאינו כשר, אין לפסול התפילין משום כך.

יש סופרים שנוהגים לקדוח חורים בתוך עובי עור התיתורא, בכדי שאם פרשיות התפילין ארוכות מידי, יוכלו להיכנס פנימה. כמה פוסקים כתבו שיש לפסול זאת, כי לדעתם צריך להכניס הפרשיות כולן לתוך הבתים, ולא יצא מהן החוצה כלל, ואין לומר בזה רובו ככולו. יש חולקים וסוברים שמותר להכשיר.

ויש מי שכתב שאם הבתים עשויים מיחידת עור אחת, והתיתורא ממשיכה מעור הבתים עצמן, יש להקל אם הפרשיות יוצאות קצת מהתיתורא. אבל אם התיתורא אינה עשויה מיחידת עור אחת, וקדחו בתוך התיתורא, והפרשיות יורדות לתוך התיתורא –  התפילין פסולות.

הפרשיות

לגבי פרשיות תפילין, יש לשים כל פרשיה בבית שלה, וחשוב שתהיה זקופה ועומדת בתוך הבית שלה ולא מקופלת.

בתפילין של ראש כותבים את הפרשיות על ארבעה קלפים נפרדים , ולא כמו בתפילין של יד על קלף אחד. אך אם בכל זאת כתב את כל ארבעת הפרשיות על קלף אחד, התפילין כשרות, אפילו אין ריווח ביניהם ובלבד שיהיה חוט או משיחה בין כל בית ובית.

בתפילין של יד כותבים כל ארבעת הפרשיות על גבי קלף אחד, גוללין אותן מסופן לתחילתן, וכורכים עליהן קלף ושיער של עגל, ומכניסים את הקלף לתוך הבית. אם כתבו את הפרשיות על ארבעה קלפים נפרדים והכינו אותם לתוך הבתים – כשר ובלבד שתכסה פיסת עור על ארבעת הפרשיות שיהיו נראים כיחידה אחת. ואם ציפה את הקלפים בזהב או בעור בהמה טמאה, התפילין פסולות.

הלכה למשה מסיני שהתפילין יתפרו בגידים של בהמה וחיה טהורים בלבד. ועדיף תמיד לתפור בגידי שור, מפאת חוזקו.
יש לתפור 3 תפירות בכל צד, וחוט התפירה יהיה סובב על 2 מסלולים. יש להעביר את חוט התפירה בין כל בית ובית.
יש המקפידים לעשות את כל 12 התפירות בחוט אחד בלבד.

לכתחילה יש להדר ולקחת עור אחד ולעשות ממנו ארבעה בתים, אך מעיקר הדין אם חיבר עורות שונים על ידי תפירה אפשר להכשיר. ואף שהבתים עושים אותם מעור אחד ממש, אין חובה שהתיתורא והמעברתא יהיו עשויים מעור אחד. ומכל מקום אם אפשר שיהיו מעור אחד, טוב להדר גם בזה, ובכך לצאת ידי המחמירים בזה.

תפילין פסולות – בתי התפילין

בתים של תפילין העשויים מכמה עורות חתוכים שהסופר הדביקם זה לזה, ונעשו כעור אחד, כשרים לצורך קיום מצוות  תפילין. ומי שיש באפשרותו ובכיסו לקנות תפילין מעור אחד ממש, אף על פי שהם יקרים, עליו להשתדל לקנותם, הן בשבילו והן בשביל בניו כשהגיע זמנם להניח תפילין.

יש להקפיד לתפור את בתי התפילין כפי שנהוג. אלה שנוהגים להדביק את בתי התפילין בדבק, בכדי להקל על עצמם את התפירה, לא טוב עושים, מאחר וכך למעשה התפירה מיותרת, והלכה למשה מסיני שיש לתפור את התפילין. ואף על פי שהם תופרים אחר ההדבקה, הרי שאין בזה ממש, משום שהתפירה היא זו שצריכה להחזיק את בתי התפילין ולא הדבק. ואם הדביקו בתי התפילין קודם התפירה, יפתחו את בית התפילין ויתפרו בגיד טהור כנהוג.

No more loose straps!
Sale! 49 ILS instead 59 ILS for 2 units or more (each)